אתנחתא קולינרית

בין פוסט לפוסט¹ , בואו נצא רגע להפסקת אוכל:

מי שעוקב אחריי בטוויטר ו/או באינסטגרם, יודע שלאחרונה התחלנו, ר' ואני, להשתעשע קצת במטבח (מדובר בבישולים, כן?). את הקניות השבועיות שלנו אנחנו עושים בשוק של האג שעל אף חסרונו הבולט (כלומר, חוסר היותו שוק מחנה-יהודה בירושלים), הוא נחמד מאוד. ר', הבשלן הבלעדי בבית (אני תורמת לפעמים איזו עוגיה מוצלחת) מבשל לפי השראה. כל יום אחר הצהריים הוא פותח את המקרר, פורש על משטח העבודה את שלל השבוע, עומד מולו וחושב. ההשראה תמיד באה, וזה תמיד תמיד מעולה, אבל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בסוף השבוע עם כמה ירקות שלא הצליחו לעבור את מבחן המוזה ונותרו מיותמים במקרר לשבוע הבא. ירקות מיותמים זה באסה, כי מה כל הכיף בשוק אם אנחנו נאלצים לאכול ירקות בני שבוע ויותר? (אצלנו משתדלים לא לזרוק אוכל).

אז לפני כמה שבועות עלה לי רעיון – במקום לחכות להשראה היומית, למה שלא נבנה תפריט לכל השבוע, לפי הירקות שקנינו, וכך אף אחד לא ייצא מקופח? ר' הסכים לוותר על הספונטניות, אבל לא על הריגוש, וכך מצאנו את עצמנו בונים תפריט הלקוח כולו מאחד מספרי הבישול החביבים עלינו – Plenty, מאת יותם אוטולנגי (ישראלי שחי בלונדון).

כך נולד לו שבוע אוטולנגי. ר' בישל כל יום מנה אחרת, צמחונית, ממתכון שהוא ניסה בפעם הראשונה. מה היה שם? (מימין לשמאל:) דלורית בתנור עם ליים וצ'ילי, קיש ברוקולי, כרישה וגורגונזולה, ריזוטו חצילים ולימון, שומר מקורמל עם גבינת עזים ופילאף בורגול עם פלפל אדום ודומדמניות מיובשות, סלט גרגירי חומוס וירקות מוקפצים עם יוגורט יווני,  במיה ברוטב חריף על אורז בחלב קוקוס.

Ottolenghi Week
Ottolenghi Week

היה נהדר, היה טעים, היה מעניין. בסוף השבוע לא נותר אף לא ירק ממורמר אחד והמקרר היה ריק ומוכן לקבל את ירקות השבוע החדש. חישבנו, אגב, שכל השבוע הזה עלה לנו כ- 40 יורו (לשני אנשים – כולל ערב אחד בו אירחנו אדם נוסף. וזה כולל את כל החומרים – ירקות, אורז, גבינות, תבלינים וכו').

בשבוע שלאחר מכן ראינו כי טוב ואמרנו – יאללה, ננסה גם הפעם למצוא איזו תימה מרכזית שתעבור כחוט השני בין המקרר לבין קיבתנו. וכך נולד לו השבוע האסייתי. בניגוד לשבוע הקודם, לא עבדנו עם ספר בישול אחד, ור' ליקט חומרים מכל מיני מקומות והרכיב את המתכון שנראה לו אידיאלי. עוקבינו הנאמנים דרשו הסברים והוראות ומתכונים, ואני שמחה לבשר שתגובותיהם הנלהבות גרמו לר' לשבת ולכתוב סוף סוף פוסט בבלוג החדש והנחמד שלו.

אז אני מעבירה לו את השרביט – הנה זווית הראייה שלו (+מתכון) למאכל המוצלח ביותר מהשבוע האסייתי שלנו. לכו לשם. חוץ מגרסה מקוצרת של המתכון בפידיאף תוכלו גם לבדוק אם כל מה שסיפרתי לכם הוא נכון.

¹ הפוסט הקודם שלי הוציא תגובות מאוד מעניינות מאנשים, בעיקר בפיד שלי בטוויטר. אני עדיין חושבת על השיחות שהתעוררו סביב העניין הזה, של הגירה ומשפחה וילדים. פוסט המשך יבוא בקרוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s