מה למדתי השבוע בהולנד – ביורוקרטיה וחורף.

 

שאין לי רישיון נהיגה

באיחור מה הבנתי שכבר שבעה חודשים אני נוהגת פה בלי רישיון.

מסתבר, שהשוהים בהולנד יכולים להמשיך ולהשתמש ברישיון הנהיגה הזר שלהם למשך חצי שנה, ולאחר מכן הם מחויבים להחליף אותו באחד הולנדי. לעזאזל, חשבתי, שוב הבירוקרטיה פה מדרדרת אותי לחיי פשע. אבל לא עוד. זה הזמן לשבור את מעגל הפשיעה!

כצעד ראשון נכנסתי לאתר של עיריית האג. עוד לא הבנתי בדיוק את ההיררכיה האדמיניסטרטיבית, אבל יצא שאת כל ענייניי עד כה (חוץ מכאלה שהיו קשורים לשגרירות ישראל) יכולתי לסדר במסגרת הרשות המקומית. אישור השהייה שלי, רישום כתובת המגורים, רישום תינוק שנולד וכו׳ – כל אלה יכולים להיעשות במשרדי העירייה. אז חוץ מהסניף הגדול והנגיש במרכז העיר, יש עוד 6-7 סניפים שפזורים ברחבי העיר, אחד מהם – כמה נוח – במרחק הליכה מהבית שלנו.

וכדי להוסיף חטא על פשע – אין צורך ללכת לסניף, לקחת מספר ולהמתין בתור. אפשר פשוט לקבוע תור באינטרנט, בשעה שנוחה לי ולפקיד המתאים. הגעתי ביום הנכון ושתי דקות לפני השעה היעודה. המתנתי שתי דקות בדיוק(!), נכנסתי לפקידה, לחצנו יד, הגשתי את כל המסמכים והיא, כמנהג כל הפקידים, עיינה, הדפיסה, הכינה עותקים, הטביעה חותמות, ביקשה ממני לחתום פה פה פה ופה, הסבירה לי שאסור לי לנהוג עד שאקבל את הרישיון החדש (את הישן היא לקחה – הוא יישלח בחזרה לישראל) ושלחה אותי לדרכי. חמש דקות.

לעזאזל איתך, ביורוקרטיה הולנדית – את גורמת לדחיינים ופורעי חוק להרגיש ממש רע עם עצמם.

ככל הפקידים בעולם.
כמנהג כל הפקידים.

 

שפברואר זה החודש הכי משעמם בשנה

כן, יש פה קרנבל (חג שמתחפשים בו ועיקרו הוא ״ונהפוך הוא״. מוכר?), אבל הוא נפוץ יותר בחלקים הדרומיים של הולנד (ובפרט בפרובינציית לימבורח).

קרנבל. תרומתנו הצנועה.

ויש גם את חופשת האביב, שאורכה כשבוע אחד והיא חלה בשני שבועות עוקבים, תחילה בצפון ולאחר מכן בדרום הולנד (על מנת שלא להעמיס על התשתיות – כבישים, שדות תעופה, מקומות בילוי וכו׳).

אבל שום ״ונהפוך הוא״ או חופשה משפחתית (שאנשים, על פניו, נראים די מרוצים ממנה) לא יכולה להסוות את העניין האמיתי – לכולם נמאס מהחורף. די. היה נחמד, היה קצת שלג, היה יפהפה בדצמבר ומלא מתנות ואז גם כריסטמס והשנה החדשה וגררנו קצת אבק כוכבים ושאריות זיקוקים גם לינואר. אבל זהו, נגמרו הרזרבות. שפת הגוף של המדוושים (שוב. עדיין.) בקור, האנרגיות המתפרצות של הילדים שמתעקשים לצאת ולשחק בגן השעשועים גם כשבחוץ טמפרטורה של שתי מעלות – כל אלה קוראים לאביב: בוא. בוא כבר. מתים עליך, בוא.

מזל שפברואר הוא החודש הקצר ביותר בשנה.

גם בגן של ד׳ מרחרחים אחרי סימני אביב.  (בפתק כתוב: היום שמענו את שירת השחרור. האביב בפתח!)
גם בגן של ד׳ מרחרחים אחרי סימני אביב.
(בפתק כתוב: היום שמענו את שירת השחרור. האביב בפתח!)

 

נתראה בשבוע הבא!

1 Comment

  1. די עם החורף הזה!
    אני בבוסטון, והיום, היום הראשון של מרץ, ירד אצלנו שלג. אומנם שלג קל, אבל עדיין…
    מקווה שאצלכם בהולנד החורף פחות עיקש.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s