מה למדתי השבוע בהולנד – we don't like Mondays, אש ידידותית וסימני אביב

שיש שיטה לנצח את ימי שני בבוקר

ימי שני בגולה הם, כידוע, כמו ימי ראשון בישראל – סוף הסופשבוע, תחילת שבוע העבודה – היום (ובפרט הבוקר) השנוא ביותר בשבוע.

ההולנדים, בהיותם אנשים חובבי עבודה (ובעיקר – אנשים שעושים מה שצריך לעשות. ולעבוד צריך) שגם מאוד מחבבים את הזמן הפנוי שלהם, מצאו את עצמם בדילמה לאור בעיית-ימי-שני-בבוקר. הרי צריך להתחיל לעבוד מתישהו, לא? ומצד שני – לא הספקנו לשתול את כל הצמחים בגינה, או לבנות ספסל או לרכוב על אופניים לעיר אחרת ובחזרה או לרוץ חצי מרתון בפארק!

אם כך, חשבו ההולנדים, נתחיל את שבוע העבודה, אבל רק בכאילו.

מה שאומר הוא שכמעט כל העסקים שמספקים שירותים (חנויות קטנות, רשתות ביגוד, קניונים, ספריות, מרכזי ספורט) נפתחים ביום שני רק ב – 12:00 בצהריים, וחלקם (בעיקר חנויות עצמאיות) נשארים סגורים עד יום שלישי (!).

לסיכום:

אם את במקרה הולנדית שעובדת בזארה, נניח – שיחקת אותה. את יכולה להישאר בפוך עוד כמה שעות.

אם את במקרה בעלת חנות ספרים/סריגה/אופניים – שיחקת אותה עוד יותר. קיבלת עוד יום חופש!

אם במקרה את הולנדית שעובדת במשרד רגיל, אמנם תמצאי את עצמך מדוושת לעבודה ביום שני בבוקר, על גרביונייך ונעלי העקב שלך, אבל הכבישים לא יהיו עמוסים במיוחד ולא יסגירו את העובדה שנגמר הסופ״ש, ובכלל, מסביב כל החנויות יהיו סגורות כך שתוכלי להיתלות באשלייה שאת למעשה רוכבת לעיר הקרובה ובחזרה, ככה בכיף שלך.

ואם את במקרה אמא שמעוניינת לבלות את הבוקר עם בתה הפעוטה – ובכן, חבל. אין לאן ללכת ואין מה לראות. תשכחי ממוזיאונים (היחידים שפתוחים יהיו באמסטרדם), מבריכה, ספרייה, חוות חיות, הטיילת בחוף הים. הכי הרבה שתוכלי לעשות זה ללכת לגן השעשועים או לפארק. אבל חורף, וקר. וכך בדיוק התחלנו את מסורת ימי-שני-בקפה שלנו. ובשוקו חם ננוחם.

 

 

על אש ידידותית

השבוע הסתיימו אירועי ה – 70 שנה לפצצה. לא, לא מדובר על הירושימה ונגסקי, אלא על 67 טונות של פצצות שנפלו ב – 3 במארס 1945 על השכונה בה אני מתגוררת.

מעשה שהיה כך היה: במארס 1945 הולנד כבר הייתה עמוק תחת הכיבוש הגרמני (אנה פרנק, זוכרים?) ובעלות הברית החליטו להפציץ את הפארק פה בשכונה (בדיוק איפה שאנחנו מאכילות ברווזים), בעקבות מודיעין על מאגר נשק שמסתירים הנאצים בין העצים. אלא טעות קטנה בחישוב גרמה להם להנחית פצצות על בתי השכונה ולמחוק אותה כמעט לחלוטין מהמפה. 525 אנשים נהרגו, אלפים נותרו ללא קורת גג והארכיטקטורה מעולם לא הצליחה לשחזר את ימיה הזוהרים.

Bezuidenhout gebombardeerd
הספרייה המקומית הקדישה חודש לציון האירועים – סרטים, הרצאות, תערוכה ומדף עם ספרים ומדיה להשאלה.
Theresiastraat old building
מתוך אחד הספרים – בניין (שהיה) ברחוב שלנו ממש.

 

 

—–

בשולי הדברים:

[1]

עכשיו ממתינים. אעדכן.
בסופרמרקט המקומי חוגגים אביב ומחלקים ערכות קטנות להנבטת צמחי תבלין. פתחנו, זרענו, מילאנו, השקינו, אפילו כתבנו תאריך.  עכשיו ממתינים. אעדכן.

 

 

[2]

16843989812_d3697964c0_o
הבחירות בישראל הגיעו לעמוד הראשי גם פה.

 

 

[3]

יש כבר אור בבקרים.
יש כבר אור בבקרים.

 

——

סופשבוע נעים ונתראה (בתקווה) בשבוע הבא!

4 Comments

  1. כל כך נהנית לקרוא על הולנד, ולחוות מרחוק חיים שפויים (יחסית אלינו :)
    התמונה של בתך יפהפייה. אין מילים.

  2. אם אני זוכר נכון מהתקופה שלי שם אז גם בנקים מתחילים מאוחר בשני. וגם סוגרים מוקדם בשישי.
    באופן עקרוני אני זוכר את ההולנדים כמאוד ביורוקרטים אבל בכלל לא אוהבים לעבוד (למרות הפרוטסטנטיות שמיוחסת להם).

    הם גם עושים הפסקות קפה וצהרים כל הזמן (נראה לי יותר הפסקות צהרים מקפה). בקיצור – אני לא מבין איך משהו שם מתקדם.

    1. הם עובדים ממש מעט שעות בשבוע, בוודאי בהשוואה לישראלים, ובכל זאת דברים זזים די ביעילות. אגב, לעניין ההפסקות – צהריים זה קדוש ויכול לקחת גם איזה שעה, אבל הפסקות קפה הן קצרות, רק להתרעננות. ואולי זה סוד היעילות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s