מה למדתי השבוע בהולנד – הרבה שאלות ושני סימנים של סתיו

שעדיף לא לשאול

השבוע ביקרנו בעיר ליאוורדן (Leeuwarden) אשר בפריסלנד, אחת מ – 12 הפרובינציות שמרכיבות את הולנד. קצרה היריעה מכדי לספר עד כמה היריעה קצרה בכל מה שנוגע ללהתחיל להסביר מה היא פריסלנד ומי הם הפריסים. אבל בואו נגיד את זה ככה: יצאנו עם יותר שאלות מתשובות.

למשל: האם הם הולנדים? האם הם פריסים? למה אלה שני דברים שונים?

יש להם שפה רשמית משלהם (שבכלל קרובה יותר לאנגלית מאשר להולנדית). השפה הזאת נקראת פריסית אבל למעשה היא מערב-פריסית (כן, יש גם מזרח-פריסית וצפון-פריסית שמדוברות בעיקר בגרמניה ובכל מיני כפרים ואיים בצפון).

ספרים על פריסלנד בפריסית.

 

למשל: האם יש להם בכלל חיות מחמד רגילות?

התשובה היא לא.
ממש לא.
אפילו כלבים רגילים – אין. רק דובי קוטב מעורבים עם דוב סיבירי.

 

למשל: למה הם תולים מגפיים* על חבל באמצע רחוב ראשי?

*אם כבר, נהוג לתלות נעלי התעמלות, לא?

 

למשל: למה הם חשים צורך להמציא שיטות חדשות לשיווק סיטונאי?

זו חנות בה ניתן לשכור מדף ב – 25 יורו לשבוע ולמכור מה שרוצים.

 

אבל הדבר הכי חשוב שלמדנו (חוץ מלא לשאול שאלות) הוא: פריסלנד היא מרכז העולם. הכל התחיל פה, כל האנשים הכי משפיעים בעולם הגיעו מפה ולנצח יגיעו מפה. הם מונצחים בכל פינה בעיר, והשלטים תמיד הולכים ככה: נולד/ה בפריסלנד בשנת ****, עזב/ה בשנת **** ואז הגיעה ההצלחה הגדולה! (לא, הם לא רואים את המגמה).

ציור קיר ענק שמדגים את הקשרים של כל מלכי אירופה ל – ניחשתם נכון – פריסלנד!

(וברצינות, היה ביקור נהדר בליאוורדן, העיר הבלתי ניתנת לתעתוק פונטי. ותודה ל – ש׳ ו – נ׳ החמודים שאירחו אותנו!)

שבחנויות יש כבר פייפרנוטן

(יש פייפר-מה?)

על השלט כתוב ״למי שלא יכול לחכות״

נו, pepernoten, הספק-עוגיות ספק-ספוגיות האלה. מסתבר שממש כמו סופגניות בישראל, מאכלי החג מתחילים להופיע מוקדם יותר ויותר כל שנה. אז למרות שמדובר במאכלים שאוכלים בחג שחל בדצמבר (והמהדרין יאכלו אותם גם בחגון קטן בנובמבר), הם צצו בכל החנויות כבר מתחילת ספטמבר. לא ירחק היום ונוכל לקנות פייפרנוטן בחופשת הקיץ ואז אנה אנו באים תגידו לי.

 

שהסתיו הגיע

אפשר לראות לפי צבע העלים וגם (כמו שאמרה לי אישה ברחוב) לפי צבע הכלב:

סתיו של מקס

____________

בשולי הדברים:

מה קראתי מה שמעתי

בצד השלילי: עדיף שאפסיק לשמוע פודקאסטים, כי רשימת הקריאה שלי הולכת וגדלה. השבוע ספציפית האזנתי לראיון עם מחבר הספר The Barefoot Investor. כן, זה על כסף, אבל בעצם בעצם זה על לקחת שליטה על החיים שלך ומה שאת רוצה שהם יהיו.

בצד החיובי: נורא חשוב לי מה חושבים עליי וכדי לא לבייש את המוניטין פה בבלוג, הצלחתי לסיים את הספר של השבוע שעבר! המטרה לשבוע הקרוב:

את גרוסמן קיבלתי מ – פ׳ ונזכרתי שיש לי אותו רק אחרי שזכה בפרס וכל העניינים מסביב. את מורקמי קניתי בפריסלנד כי לא יכולתי לעמוד בשילוב של סיפורים קצרים, מורקמי ותשוקה. ובאמת, מי יכול?

 

נתראה בשבוע הבא!

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s