מקס

שנה וחצי אחרי לכתה של סנצ׳י התגנבה אליי תחושה שלא הכרתי לפני כן (ולכן גם לא זיהיתי אותה בהתחלה והתעלמתי ממנה): נורא רציתי כלב. זה מוזר, מרגע שעזבתי את בית הוריי הייתי אישה של חתולים, אבטיפוס של שמאלנית-לסבית-פמיניסטית-מתגוררת-בגפה-מאכילת-חתולים כזאת, אבל כנראה שלנוכחות של כלב בבית במשך למעלה מעשור יש השפעה לא מבוטלת.

השאלה הייתה מאיפה מתחילים. בישראל זה קל – רוצה לאמץ כלב? לכי לאיזו עמותת צער בעלי חיים, יישבר לך הלב מלראות את כל החמודים בכלובים, אבל בסוף תצאי עם כלב. רוצה לאמץ חתול? רדי למטה לרחוב, יש מאה. אבל פה אין חתולי או כלבי רחוב ותהיתי – בכלל עוד נולדים פה גורים חדשים? לאיפה הולכים כדי למצוא מסכנים?

התחנה הראשונה שלי הייתה המקבילה ההולנדית ל – יד2. היו מלא מודעות על כל מיני גורים גזעיים או חצי גזעיים למכירה וזה, עם כל הכבוד לכלבים גזעיים, לא משהו שאני עושה. אני לא קונה כלבים. ואז נתקלתי במודעה של איזה אתר שהוא למעשה מנוע חיפוש (או, כמו שמישהי הגדירה את זה – טינדר לכלבים). אז בניתי פרופיל עם כל הדרישות, מקריטריונים פיזיים כמו משקל, גיל, אורך פרווה, זכר/נקבה (נזילות מגדרית עוד לא הגיעה אליהם), דרך מאפיינים התנהגותיים כמו נטייה להגנה על הבית והמשפחה, יכולת להסתדר עם בעלי חיים אחרים בבית ורמת המשמעת, הפעלתנות והמשחק שלו וכלה בשאלות על אורח החיים שלנו: האם יש ילדים קטנים בבית, האם הכלב יישאר רוב היום לבד, האם יש מדרגות בבית והאם יש גינה או מרפסת. סיימתי, נרשמתי, שלחתי, קיבלתי רשימת תוצאות ואז צייצתי את הציוץ הזה:

(למי שלא יודע גם החתולה האהובה שלנו, נאדיה, היא בעלת עין אחת. והיו עוד כמה בעברי, יש לי חולשות לכאלה)

מיד קפצתי על חד-העין כמוצאת שלל רב, אלא שמסתבר שתהליך הסינון לא נגמר שם. אחרי שיחת טלפון, עוד שני טפסים ושיחת טלפון נוספת נקבע לנו ביקור בית, ללא הכלב(!) כדי לבדוק אם אנחנו מתאימים. זה אולי נשמע שאני מתלוננת, אבל למעשה מאוד הערכתי את הרצינות בה הם לוקחים את עניין התאמת הכלב למשפחה. שמחתי שלמרות שמדובר בכלבים שזקוקים נואשות לבית חם (ומיד תבינו למה), הגישה של העמותה היא שלא בכל מחיר. שזה גם צריך להיות הבית המתאים, אחרת שני הצדדים סובלים.

אז עברנו את ביקור הבית בהצלחה, הפגנתי ידע רב בגידול כלבים (עם תת-התמחות בכלבים טראומטיים) ושמעתי לראשונה את סיפורו של (מי שייקרא לימים) מקס:

<אזהרת טריגר התעללות בבעלי חיים>

האתר בו בניתי את הפרופיל מספק למעשה שירות לכמה וכמה עמותות אימוץ בהולנד. אחת מהעמותות האלה מתמקדת בהצלת כלבים מחוץ להולנד, ובפרט מרומניה. ברומניה יש בעיה של כלבי רחוב, ולוכדי כלבים מקבלים כ – 50 יורו על כל כלב שהם לוכדים ומביאים להסגר. אלא שתמריץ הכסף מביא אותם לאסוף גם כלבים שאינם בהכרח עזובים (כלומר לגנוב כלבים שיש להם בעלים) וכל העניין הזה בכללי מביא למצב של התפוצצות אוכלוסין במתקני ההסגר. אז מה עושים? ממיתים. זו שיטה ידועה לשמצה בהסגרים בכל רחבי העולם, אלא שברומניה מתרכזים במקומות האלה אנשים עם נטיות סדיסטיות במיוחד, והם ממיתים את הכלבים בדרכים אלימות (וזולות יותר מהרדמה, למשל). ההתעללות כנראה לא נעצרת שם (וזו הסיבה המשוערת לכך שמקס עיוור בעין אחת).

<סוף טריגר התעללות/>

בגלל כל ההתרחשויות האלה ובגלל שבעמותה מאמינים שסיכויי האימוץ גבוהים יותר בהולנד, הם נוסעים לרומניה, מצלמים ומפרסמים את הכלבים באתר ובמקביל מכינים להם דרכון, דואגים לסירוס/עיקור וחיסונים ובסופו של דבר פודים אותם בכסף ומביאים אותם למשפחות אומנות בהולנד, שם הם נשארים עד האימוץ. יש כלבים שמחכה להם בית עוד לפני שעברו את הגבול להולנד ויש כלבים שנשארים באומנה לזמן ארוך מאוד.

מקס שהה כחודש וחצי אצל משפחה אומנת בפריסלנד (כן, אותה פריסלנד מהפוסט הקודם!) עד שנסענו והבאנו אותו אלינו. למי שעוקב אחריי בטוויטר, הנה סדרת הציוצים שצייצתי מהאוטו בדרך הביתה (את הרוב כבר סיפרתי פה).

מקס ונאדיה, שני חדי העין, ביום השני להגעתו.

 

מקס, שבוע 1, דוח מצב:
  • מפחד מ – אנשים עם שקיות זבל או תיקים גדולים; רעשים חזקים; רחובות סואנים; המדרגות בבית; קערות האוכל-מים שלו; כל מקום שהוא לא השטיח בסלון; גשרים מעל תעלות מים; כלבים אחרים.
  • התרגל ל – מדרגות בחוץ; ללכת עם רצועה (בביקור אמרו לנו שזו הבעיה הכי גדולה שלו); לנאדיה (היא התעקשה); לשם מקס.
  • אוהב – ליטופים על הראש; חטיפים; את השטיח בסלון.
מקס, שבוע 20, דוח מצב:
  • מפחד מ – אנשים עם שקיות זבל או תיקים גדולים; רעשים חזקים; רחובות סואנים.
  • התרגל ל – כל השאר.
  • אוהב במיוחד – ליטופים (בכל הגוף); לחפור בורות; טיולים בחוץ; לחפור בורות; לשכשך בתעלות המים; לחפור בורות; ללעוס מקלות; אותנו :)

וגם אנחנו אוהבים אותו.

מקס.

2 Comments

  1. לא בכיתי ככה מאז הפוסט שלך על סנצ'י המסכנה (וזה עוד כשדילגתי על הקטע של ההתעללות). קדושותים. אשריכןם ואשרי מקס. לב לב לב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s