מה למדתי השבוע בהולנד – עששיות, חגים כהלכתם וסוסי יאור

שאין דברים שבאים חינם. גם לא לפת. 

השבוע חגגו את סנט מארטין בבית הספר של ד׳. ידעתי קצת מהשנים הקודמות במה מדובר: הולכים בערב עם עששיות, עוברים מדלת לדלת, שרים שירי חג ומקבלים בתמורה ממתקים. זה היה מאוד נחמד, הילדים הכינו את העששיות בגן, ההורים הצטרפו לתהלוכה של חצי שעה ואז חזרנו הביתה עם שק מלא מממתקים.

והנה יום אחד ר׳ חזר מבית הספר עם השורש הזה:

כמדומני, לפת

בטח לאחד ההורים יש איזו גינת ירק והם חילקו מה שנשאר – חשבתי – ושמתי במטבח. הלפת נשארה שם כמה ימים עד ש- ר׳ פתאום שאל: תגידי, איפה מה שקיבלנו להכנת העששית? ואני כזה: מה? לא קיבלנו שום דבר מבית הספ— רגע.

מיד האצלתי סמכויות:

שלב 1: צופים בסרטון הדרכה

 

שלב 2: חותכים ומרוקנים

 

שלב 3: מקשטים

 

שלב 4: מחברים מכסה וידית ונועצים נר

 

שלב 5: מוכן!

כל המטבח הריח כמו תחרות פלוצים, אבל היי, תראו, אורות יפים!

 

שלפת שמופיעה במערכה הראשונה…

באותו ערב התייצבנו בבית הספר, לסיבוב עששיות-שירים-ממתקים.

17:30, מחוץ לבית הספר

בית הספר היה חשוך כולו ומקושט באורות קטנים:

ככה נראה המסדרון

 

ככה נראתה הכיתה. האורות במרכז הם הילדים עם העששיות שלהם.

[הכיתה כולה הריחה כמו תחרות פלוצים, אבל היי, תראו, אורות יפים!]

יצאנו לדרך. היה קר, נשבה רוח חזקה וכל כמה מטרים עצר איזה הורה עם מצית כדי להדליק עוד נר שכבה בעששית. הלכנו בשבילים בוציים, בין העצים, מאחורי חצרות. וחשבתי: רגע, למה אנחנו לא דופקים על דלתות? איך נקבל ככה ממתקים? לאן מובילים אותנו? לא הייתי צריכה לנעול את המגפיים היפים. ופתאום, באמצע החושך והרוח והיער צצה לה בוטקה קטנה ובבוטקה ישבו שני נערים חביבים (וקפואים) עם עששיות וסל גדול מלא ב… תפוחים ואגסים.

הייתי צריכה לחשוד עוד מהלפת. היפים ארורים.

כן, כן, גם פה שרנו שירים

לסיכום, לחגוג סנט מארטין כהלכתו היה יכול להיות מאוד מאכזב, לולא היינו חוזרים אחר כך לכיתה ומקבלים שוקו חם ועוגיות. אז בסדר.

 

שעוד לא סיימנו עם סנט מארטין

כאילו לא היה לי מספיק מאפיזודת הלפת המסריחה והאגס-במקום-ממתק, החלטתי להיות סוציאלית ולהירשם באפליקציה השכונתית כבית-שמוכן-שיצלצלו-אצלו-בפעמון-בסנט-מארטין.

כזכור, סנט מארטין (כשלא חוגגים אותו כהלכתו) דומה מאוד להאלווין, מינוס התחפושות, מינוס האולטימטום trick or treat, פלוס עששיות (לא חייבים משורש כלשהו) ובמקום לאיים כדי לקבל ממתקים – שרים שירים (יש הגורסים שזה אותו דבר).

ד׳ וכוחות האור. מסתבר שלחלק ממתקים זה כיף כמעט כמו לקבל ממתקים!

עברנו גם את החג הזה.

 

שאין צורך באנגלית

כידוע (או שלא), ר׳ ואני מדברים אנגלית ביננו. ההולנדית שלי לא מספיק טובה בשביל להתבטא בחופשיות, והעברית שלו מורכבת בעיקר מ״בוקר טוב״ ״לילה טוב״ ״בתיאבון״ ו״בובה״. כמו בכל מעבר משפה לשפה, לא תמיד אפשר למצוא את המילה שתתרגם במדויק את מה שרוצים להגיד, וגילינו שהרבה פעמים הביטויים והמילים בעברית קרובות יותר להולנדית מאשר לאנגלית. למשל, סוס יאור הוא בהולנדית nijlpaard, שזה בתרגום מילולי: סוס הנילוס. איפה זה ואיפה ההיפופוטמוס האנגלי. אז יוצא שבמילים ובביטויים מסוימים אנחנו בוחרים לדלג על האנגלית המתווכת וקופצים ישר להולנדית. השבוע ישבה אצלנו א׳ וסיפרה על איזו תגובה לא תומכת שהיא קיבלה ואמרה: יש מילה כזאת בהולנדית, קשה לתרגם אותה, זה סוג של תמיכה וגם שמחה בהצלחה שלך וגם רצון שתצליחי וגם סוג של לעזור לך להצליח נו אי אפשר לתרגם את זה לאנגלית זה נורא קשה אבל זה סוג של נו כזה תמיכה. רגע – חשבתי – ההסבר המפותל הזה מוכר לי, התנסיתי בו המון פעמים כשניסיתי להסביר לדוברי אנגלית מה זה לפרגן. מעכשיו אימרו גם: gunen (מבטאים: חונן).

קצת יותר שימושי מסוס יאור.

בשולי הדברים:

מה קראתי מה שמעתי

לא קראתי בכלל השבוע. ספרים, זאת אומרת. ואני כותבת על הלא-אירוע הזה כאן כי בטוח יש מבין הקוראים כאלה שגם לא קראו השבוע ורציתי רק לומר: הנה, זה לא שכל שבוע אני מחכימה ולומדת, יש גם שבועות כאלה.

ובכל זאת, הנה משהו ששמעתי עליו לפני איזה זמן אבל טכנית קראתי רק השבוע: הכתבה (הישנה) הזאת בניו יורקר, על מחזה שנקרא Slut. זה מחזה על תקיפה מינית אבל בעיקר על האשמת הקורבן שבאה לאחר מכן. על הבמה אנחנו רואים את ג׳ואי, נערה צעירה, חזקה וחכמה, שמספרת את הסיפור שלה. במקביל, בצד השני של הבמה, יש את כל השאר. והם מדברים עליה ושופטים אותה ולא תמיד מאמינים לה. ובעיקר: מדברים עליה עליה עליה ולא על מי שעשו לה את זה. הההפקה כולה היא על טהרת המין הנשי, וספציפית הקאסט מורכב מנערות צעירות. הנה עוד פרטים על התיאטרון, המחזה והפרויקטים שהתחילו בעקבותיו.

דברים שמצאתי בחורשה

 

את סוף הסתיו

לסיום (1):

הבנתי שנובמבר-דצמבר בהולנד הם קצת כמו חגי תשרי בישראל. כמה שבועות אינטנסיביים בהם חג רודף חג (ואכן, אין פלא שפה מתייחסים לתקופה הנוכחית כתקופת ״החגים״) וסיום של אחד כבר מצביע על בואו של השני. או כמו שאמרה א׳: נגמר סנט מארטין, אפשר להתחיל עם סינטרקלאס!

ובכל זאת, סינטרקלאס זה חורף, ואני איאחז, עוד קצת, רק השבוע, בסתיו.

השלל מהשוק, השבוע.

לסיום (2):

נהניתם? ספרו לחבריכם (אפשר פשוט לשתף את הפוסט מהדף של הבלוג בפייסבוק). נהניתן? צייצו לחברותיכן (אפשר לרטווט מהיוזר שלנו בטוויטר). לא נהניתם? יש לכן הצעות לשיפור? בקשות? טענות? דאמו לי, שלחו הודעה או פשוט השאירו תגובה כאן למטה.

נתראה בשבוע הבא!

3 Comments

  1. היי, אטימולוגיה זה תחביב שלי!
    היפופוטם היא מילה ראויה לחיה מסורבלת והיא לא כל כך רחוקה מסוסי הנילוס והיאור. ביוונית המקורית היפו זה סוס (כמו בהיפוגריף) ופוטמוס זה נהר (כמו במסופוטמיה שבין הנהרות). הנה על"ח!

    כמו כן, מעניין אם לפרגן היידישיסטית-גרמנית קשורה ל-gunen ההולנדית, שהרי גרמנית והולנדית הן בנות דודות.

  2. היי!
    אטימולוגיה זה תחביב שלי!
    היפופוטם היא אכן מילה ראויה לחיה מסורבלת, והיא גם לא כל כך רחוקה מסוסי היאור והנילוס. ביוונית המקורית היפו זה סוס (כמו בהיפוגריף) ופוטמוס זה נהר (כמו במסופוטמיה שבין הנהרות). הנה על"ח!
    וגם – מעניין אם לפרגן היידישיסטית-גרמנית קשורה איכשהו ל-gunen ההולנדית, שהרי הולנדית וגרמנית הן בנות דודות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s