מה למדתי השבוע בהולנד – שלג ודירה להשכיר

ששלג לומדים כל שנה מחדש

או לפחות אני. השבוע ירד פה שלג ונזכרתי בחמישה דברים ששכחתי מאז השלג האחרון:

(1) פיזיקה זה דבר חשוב – בשעות הראשונות של השלג מתחיל משחק הניחושים: זה שלג? זה גשם? זה שלג מעורב בגשם? הדרך לקבוע בוודאות (או יותר נכון: לנחש אבל להכריז כאילו אנחנו יודעים בוודאות) היא להסתכל על כמה מהר הפתיתים נופלים. זוהי שעתן היפה של הפיזיקאיות שיסבירו לך, למשל, שאולי זה נראה כאילו השלג מרחף באוויר, אבל למעשה זו הרוח שמעיפה אותו ואם מחשבים את עוצמת הרוח בחזקת שקרכלשהו כפול משקל סגולי חלקי הטמפרטורה, מגיעים מהר למסקנה שאין לנו מושג אם זה שלג או לא.

הכי פשוט זה להושיט יד

(2) סבלנות היא מעלה – המהדרין (והמנוסים) לא יצאו החוצה כשיורד שלג. השתגעתם? זה רק למתלהבים. הרי שלג הוא, אחרי הכל, מים קפואים ולצאת החוצה בזמן שהוא יורד זה כמו להיות בגשם בלי מטרייה. ובכן, המהדרין צודקין וניסיתי להיות קולית לגבי זה עד שנזכרתי מה היתרון בלהיות בחוץ כששלג נופל מלמעלה:

ועל זה אי אפשר לוותר

(3) העולם כולו משתנה – ולא רק הצבעים והריחות, אלא גם הקולות. מי שהיה בשלג יודע: יש איזו אקוסטיקה אחרת, כאילו השלג ממסך את הצלילים ובו זמנית גם מחדד אותם. קשה להסביר, אז קחו תמונה:

(4) הדרכים נחסמות – לא ברור לי איך שכחתי את הנקודה הזאת, זו טראומה שאני סוחבת איתי עוד מהחורף ההוא, בו גרנו בירושלים ונתקענו בשלג ו – נ׳ באה לחלץ אותנו. בכל מקרה, בזמן שאני ביליתי ב – winter wonderland (ראו תמונה קודמת), התחיל לרדת שלג. במהירות. עד שיצאתי משם הדרכים היו חצי חסומות ו – ד׳ הייתה עדיין בבי״ס, שהוא כידוע במרחק נסיעה. אופניים ואוטו התחילו להיראות כמו אפשרות מסוכנת יותר, אז החלטתי לשים יהבי על יכולת הנהיגה של נהגי האוטובוסים פה ורצתי להחזיר את ד׳ בתחבורה ציבורית.

היה שווה כי בדרך ראינו את האייל המושלג הזה

(5) ההולנדים חוזרים לשגרה מהר. או במילים אחרות – השלג התחיל בסופ״ש אבל למחרת היה יום עבודה רגיל. מכיוון שכך:

חוזרים לאופניים, כמובן.

 

שלעבור דירה זה מבצע מורכב

כאילו שהייתי צריכה להיות בהולנד בשביל ללמוד את זה.

ובכל זאת, הבטחתי בשבוע שעבר שאספר קצת על תהליך חיפוש דירה בהולנד ואיך מתקדם עם המעבר. אז הנה.

חיפוש דירה פה מתחיל כמו בהרבה מקומות אחרים: באינטרנט. אבל החלק השונה, לפחות מהניסיון שלי בישראל, הוא שהדירות – רובן ככולן – ריקות. מי שמראה את הדירה אלה סוכני תיווך (מטעם המשכירים) כי הדירות לא מאוכלסות. אין רצף בין הדיירים העוזבים לאלה הנכנסים – בין לבין מנקים את הדירה, לפעמים משפצים אותה קלות (או אפילו שיפוץ יסודי) ורק אז מצלמים ומציעים להשכרה. התיאוריה שלי היא שמכיוון שיש פה חוקים טובים מאוד להגנת הדייר (אי אפשר לפנות דייר מהדירה, מלבד במקרים מאוד מסוימים, יש הגבלה על האחוז בו אפשר להעלות שכ״ד כל שנה וכו׳), נפוץ פה מאוד הדיור לטווח ארוך. כך שההזדמנות היחידה לתחזוקה שוטפת ומשמרת לנכס היא בתקופה הביניים בין דיירים יוצאים לדיירים נכנסים.

מעבר לעובדה שנחמד לעבור לדירה שקצת השקיעו בה, גם תהליך החיפוש הופך בעיניי להיות נעים יותר כשאני לא צריכה להתהלך בין חפצים אישיים של אנשים או להפריע להם בשגרת היומיום.

מצאנו דירה שמוצאת חן בעינינו – עכשיו מה?

עכשיו מתחיל החלק מורט העצבים ועתיר המסמכים. קודם כל, מגישים בקשה (או מציעים הצעה נגדית, אם מעוניינים להתמקח על המחיר). ההצעה עוברת לבעלים דרך סוכנות התיווך, והרבה סוכנויות דורשות ומפרסמות עוד בשלב המודעה רשימת מסמכים להצגה עם הבקשה הראשונית: תלושי משכורת, חוזה העסקה, דרכון/תעודה מזהה/ויזה וכו׳. בעלים רבים מבקשים להבטיח שהשוכרים יוכלו לעמוד בתשלומים והם דורשים מהשוכרים להציג הוכחות ששכר הדירה אינו עולה על אחוז מסוים מההכנסה שלהם (ברוטו). שוב, חוקי הגנת הדייר פה מקשים מאוד על בעלי הבתים לפנות דיירים, גם כשאלה בעייתיים ואינם משלמים בזמן, למשל. לכן תהליך הסינון בנוי כך שיקטין את הסיכוי למצבים כאלה.

נמצאנו מתאימים (תודה באמת!) – מה השלב הבא?

חתימת החוזה. שנעשית בדרך הולנדית מאוד, ללא מגע יד אדם. החוזה נשלח אלינו במייל לאישור. חתמנו, סרקנו ושלחנו בחזרה. הצד השני חתם, סרק ושלח בחזרה, וכולנו לחצנו לחיצת יד וירטואלית. בשתי הדירות הקודמות שלנו, למשל, מעולם לא פגשנו את בעלי הבית. שכר הדירה מועבר כל חודש בהעברה בנקאית, אף אחד לא משתמש פה בצ׳קים, בטח לא חתומים מראש.

הפעם הבאה שנראה דמות אנוש תהיה במעמד מסירת המפתחות, בו גם עושים סוג של טופס טיולים הפוך ועוברים חדר-חדר לתעד מה מצב הבית בעת הכניסה. אם יש משהו שבור, שרוט, לא תקין וכו׳, מכינים רשימה ששני הצדדים חתומים עליה, והיא תתויק ותישמר לזמן בו נעזוב את הדירה.

זה יקרה שבוע בדיוק מהיום (רק הבדיקה, לא המעבר עצמו) ובינתיים המלאכה מרובה והארגזים עוד יותר. הדירה החדשה קטנה הרבה יותר מהדירה הנוכחית, מה שמצריך תהליך סלקציה קפדני במיוחד. על איך עושים את זה ועוד – בפעם הבאה.

בשולי הדברים

מה קראתי מה שמעתי

מה שמעתי? מעט מאוד פודקאסטים, כי זמן ההאזנה הרגיל שלי הוא בטיולים עם מקס. ואני, כאמור, העדפתי להקשיב לשקט בשלג.

Winter Wonderland

 

מה קראתי? בעיקר את הקטלוג של איקאה (הפרק על פתרונון¹ אחסון. מומלץ!).

 

דברים שמצאתי בחורשה:

את מקס, חופר. כן, גם בשלג

דברים שלימדתי את בתי (בשלג):

 

תהליכי המסה

 

לקרוא עקבות

 

נתראה בשבוע הבא!

———

¹ זו כמובן שגיאת הקלדה והיה צריך להיות כתוב פתרונות אחסון. אלא שקוראיי חובבי איקאה יעצו לי להשאיר את הטעות על כנה ואמרו שזה חמוד.

 

2 Comments

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s